שאלה:
יש לי חבר ואני רוצה לחזור יחד איתו בתשובה זה אמנם קשה אבל אני לא יודעת מה לעשות חבר שלי דתי באופן מסוייים , שומר שבת ציצית , כיפה מתפלל וכ'ו אני לא רוצה ללחוץ עלייו יותר מדי ושהוא יחשוב שאני חופרת לו על זה אני רוצה שהוא יבין את זה לבד ...

תשובה:

אני מכבד את הרצון שלך ומבין שאת אוהבת את החבר היקר, אבל אם את מחפשת אמת את צריכה להבין שהתורה נגד חברים בגיל צעיר, כי זה גורם לכם להיכשל בעבירות חמורות, הגבר נכשל בהרהורי עבירה שמביאים אותו לידי פגם הברית (עוון חמור) האשה ח"ו עוברת לפעמים על נגיעה אסורה והיא מכשילה את הגבר ופוגמת בקדושתו ובבריאותו (במודע ושלא במודע) במקרים רבים עבירה גוררת עבירה ונכשלים באיסורים חמורים ואפילו באיסורי כרת, אז.....   בקיצור, אם את אוהבת את ה' יתברך ויש לך נאמנות למלך מלכי המלכים, עליך לקיים את מצוותיו וגזירותיו, למרות אהבתך לחבר היקר ! אהבת ה' גדולה מכולן ! אם את רוצה לחזור עם החבר שלך בתשובה, את מוזמנת לעשות זאת אבל לא איתו ביחד, אלא אם כן אתם מתכוונים להתחתן ויש לכם כוונות רציניות ואתם שומרים נגיעה וניזהרים מאיסורים חמורים, אם לא אסור לכם בשום פנים ואופן להיות בקשר, לגעת אחד בשני או לחזק אחד את השני. לא יצא מזה שום דבר ! אם את רוצה להתחזק באמת ולא כמו "חפיפניקית" יש רק דרך אחת ! והיא דרך האמת, בלי חברים , בלי ידידים, בלי קשקושים , כשתהיי רצינית תחזרי בתשובה, אל תעשי מה' יתברך צחוק, זה כמו שנרקומן יבוא אלי עם פקטים של סיגריות ושמונים קילו חשיש ביד ויגיד לי אני רוצה להפסיק להיות מסטול לאט לאט, הרי ברור שבראש ובראשונה כדי להפסיק לעשן הוא חייב להיפטר מהפקטים האלה ולהתרחק מהסמים, או לפחות לא להסתובב איתם כל היום, כך בת מלך אמיתית שרוצה להתחזק צריכה לראות כמה שפחות גברים או חברים בדרך לה' יתברך, "והתקדשתם והייתם קדושים, לא תגשו אל אשה" אדם שרוצה להתקרב לה' יתברך צריך להתרחק מן הנשים, אשה שרוצה להתקרב לה' יתברך צריכה להתרחק מגברים בתקופת ההתחזקות כדי שהיא לא תיפול ותתרסק, במיוחד בדור הזה, חכמינו גילו לנו שלא שייך שגבר ואשה יתחזקו ביחד, זה רק יגרום להם נזק במקום תועלת, אם רוצים להתחזק, כל אחד מתחזק לבד ! בלי עזרה של החבר ו\או החברה. תהיי אמיתית ותצליחי, אם תהיי שחקנית ותתחזקי עם חבר ביד ימין פייסבוק ביד שמאל, בקיני במגירה וטלוויזיה בחדר שינה, המרחק בינך לבין יהודיה כשירה יהיה מליוני שנות אור אחותי.
זה כמו גבר שטובל במקווה עם שרשרת, מה תועיל לו הטבילה? הרי השרשרת היא חציצה במקווה. תחשבי על זה ואני מקווה שה' יתברך יתן לך שכל להבין שאת טועה ובע"ה תזכי לבחור בחירות נכונות ולא לאבד את עולמך הרוחני בגלל גבר. חבל, ה' שווה הרבה יותר. גבר בעתיד עשוי לבגוד בך, ה' לעולם לא יבגוד בך 

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרבה מלפני ראש השנה אני התחלתי לרדת רחונית , חשבתי שזה בגלל היצר הרע לפני יום כיפור אבל מסתבר שכיפור עבר והוא לא מניח לי . יכול להיות שזה אני בכלל שגם לא רצתה תדת כל ככך ?! אני כן רוצה אבל לא כמו פעם אתה אני עוברת תהליך קשה הרב חצי שנה אני שומרת שבת ופתאום כיאלו נכבה לי האנרגיה . מה לעשות ? אני מרגישה שאני חוטאת ואני נורא כועסת על עצמי . .!

תשובה:
אחותי היקרה, זה קורה להרבה אנשים, כולם מועדים פה ושם, "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" אבל מה שכואב לי זה שאצלך זה דווקא שבת ושבת זה הדבר הכי חשוב שיש כי פגיעה בשבת קודש עשויה להוליד תוצאות לא ממש נעימות, לכן אני מציע שתקחי את עצמך בידיים תחזירי לעצמך את הקביעות, שיהיו לך כמה שיעורים שאת לא מוותרת עליהם גם אם לפעמים החומר לא מעניין, את לא מפספסת אף שיעור !!! ואחרי שתהיה לך קביעות לא תפלי ולא תחללי שום שבת תסמכי עלי, הכל זה בגלל חוסר קביעות והעובדה שאין לך מסגרת גם משפיעה. בקיצור, תמשיכי לצפות בקטעים באתר, תתחזקי מההרצאות שנעלה למדור שידורים חוזרים ותקבעי לך עיתים לתורה, היום אני אעלה הרצאה חדשה לאוויר, את חייבת לראות אותה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב זה מכתב שקראתי באתר שנקרא: "סרוגים" אשמח אם תפרסם אותו גם באתר שלך, אני מקווה שהוא יעזור לכל אותם זוגות שחושבים להתגרש. לא יאומן איך שטות קטנה יכולה להרוס חיים שלמים. כל מי שחושב להתגרש לא יודע איזה סבל מחכה לו אחר הגירושים.......

"ראיתי את המכתב של אחד הגברים שלוקח על עצמו הרבה 'רגשות אשמה', ומרגיש שהוא 'האשם' הבלעדי בגירושין שלו.אני לא מסכימה איתו. הוא לא צריך לקחת את כל נטל אחריות גירושין שהוא עבר על עצמו! אני כותבת לך את זה כאישה שחוותה גירושין קשים על בשרה. גם אם אותו גבר 'תרם' לא מעט למריבה, לצעקות, ולבלגן, אין דבר כזה 'רק צד אחד אשם בגירושין'.

אני לצערי כבר גרושה מספר שנים, מרגישה בודדה. לצערי, אני תקועה עם 5 ילדים מקסימים שאני אוהבת בכל מאודי, מרגישה תקועה, כי אין לי פרטנר לגדל אותם, אין לי פרטנר לחיים, אין לי פרטנר לחוויות, אין לי פרטנר לחיים הפשוטים של היום יום. אני מרטיבה כריות מדי לילה, הולכת לישון לבד (אם איזה ילד לא מתגנב למיטה),וקמה לבד, משוועת לחיבוק, משוועת לתשומת לב, לאהבה כפשוטה, לאהבה נורמלית בין גבר לאישה רוצה להעניק חום, תשומת לב, אהבה, אכפתיות, לבן זוג, לבעל שאין לי כעת.

קשה לי מאוד. קשה לי, אין לי עם מי לחלוק כאבים, חוויות, אין לי את מי לפנק, (חוץ מילדי.. ) אין לי למי לספר שהבן "שלנו" התחצף בבית הספר. אין לי למי לרוץ לאחר "אסיפת הורים" ולדווח שהילדה השתפרה בכיתה, שזה נובע מהמאמצים שלי, לקדם אותה. בבקשה, אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, שנשים תדענה שזו לא גבורה גדולה להרוס ולרסק את מה שנבנה במשך שנים!<

נכון, הבעלים שלנו, לא כאלו מלאכים ובטח לא "צדיקים" גדולים! אבל… אבל אם לנו הנשים היה עוד מעט סבלנות ועוד טיפת הבנה אליהם, ואם הייתה לנו מעט חמלה עליהם, כן חמלה, והכלה אליהם כבני אדם, ואם היינו מלמדים עליהם יותר "זכות", ולא ישר מתנפלים עליהם, יתכן, והכל היה נגמר אחרת.

ובינינו… גם הבעלים הם אולי… עוד קצת "ילדים שלא גדלו"… אני באמת לא חושבת שהבעלים או הגברים בכלל הם אנשים רעים, פשוט, אנחנו לא יודעות לומר להם בצורה הראויה את מה שאנחנו חשות, את מה שאנחנו זקוקות, לא כל הבעלים יודעים, לא את כל הבעלים לימדו לתת לנו, את מה שאנחנו זקוקות. וכנראה שזה לא טבעי ומובן מאליו שהם צריכים להבין לבד, את מה שכואב ומציק לנו. אילו לא היינו כועסות או "מבקרות" אותם על כל צעד שלהם, וכל איחור שלהם, וכל עגבנייה רקובה שהם מביאים מ"הסופר", אנחנו ישר נופלות עליהם… ואם מדי פעם היינו גם יודעות להחמיא להם על הופעה נאה שלהם, על מילה טובה שהם סוף סוף אמרו לנו, או אם בטעות גם החמיאו והעריכו אותנו, אם היינו אומרים להם: "איזה כיף שאתה שם לב", או "טוב לי שאתה עוזר לי קצת…" אם היינו טיפה מתייחסות אליהם באותה צורה שאנחנו משוועות שיתייחסו אלינו, אני מאמינה, כלומר אני בטוחה שהייתי יכולה להציל את הנישואין שלי.

אני מדברת עם חברות, ולצערי רוב החברות שלי גרושות, כמה טיפשות היינו שערבבנו את בני המשפחה בכל צעד, ואיך דאגנו להשחיר את פניהם של הגברים בעיני המשפחה והחברים. כיום, אני מסתכלת בקנאה, על החיים החדשים שהוא פתח, לא מבינה מה הוא מצא באותה אישה שנראית פחות טוב ממני, ואולי משכילה פחות ממני... אבל כנראה שהגברים לא צריכים רק יופי או השכלה… הם רוצים איזה "אימא קטנה" שתדאג להם לחולצה מגוהצת, לחיוך כשהם נכנסים הביתה מהעבודה לארוחה חמה וטעימה.

ולא (רק) ל"קיטונות" של צרות ו"ביקורת" עוד לפני שהם חצו את סף הדלת… ואולי, אשתו החדשה של האקס שלי, אין לה את האינטליגנציה שלי, אבל… יש לה אינטליגנציה שחשובה בזוגיות וזו "האינטליגנציה הרגשית" בכל המובנים, שלצערי לי לא הייתה!

אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, למרות אורכו… לפחות כך אני גם קצת משחררת מהלב מועקה שיושבת לי הרבה זמן על הלב. אם אחת מכל המאות שיש, כאן או האלפים אצלך בקבוצה… מספיק שתהיה אחת. רק אישה אחת שתקרא ותפנים ותלמד, את מה שאני לצערי לא למדתי, או למדתי… אבל כנראה מאוחר מדי ! והיה זה שכרי, ושכרך.



תשובה:
וואו , מדהים.

זה באמת מכתב מרגש ונוגע ללב וחשוב שכל גבר וכל אשה יקראו אותו , צריך לקרוא גם התוודות של גבר שעבר משבר גירושים , אני בטוח שזה יהיה לא פחות מעניין , אם יש גבר שרוצה לשתף אותנו ברגשות שלו (בעילום שם כמובן) נשמח לשמוע מה אתם מרגישים... למרות שהאתר הזה נקרא: "אור-לנוער" כבר מזמן גולשים בו עשרות אם לא מאות אלפי גולשים צעירים , נערים , בחורים ומבוגרים , כנראה שהאור מופץ לכל בית ישראל בארץ ובעולם, חשוב לציין שהאתר פועל ללא מטרות רווח , ללא הוראות קבע ובאמת לשם שמים
הצפיות בסרטונים לא ממוספרות , לא אכפת לנו כמה אנשים צפו בסרטון , אנחנו לא מחפשים כבוד ותהילה , מי שמודד לנו את מספר הצפיות באתר הוא הריבונו של עולם, אנחנו לא מחפשים מספרים וכבוד , אנחנו מחפשים אהבת ישראל אמיתית , לא נגועה !
תתפללו עלינו שנזכה לענווה ונתרחק מהגאווה והפרסום השקרי , הפרסום היחיד שאנחנו מוכנים ליטול בו חלק הוא פרסום גדלות הבורא בעולם , בחינת: "יתגדל ויתקדש שמ-יה רבה" ויהי רצון שיגדל שמו של ה' בעולם.

לסיכום: אם יש לכם דברים נוספים שהייתם רוצים לשתף באתר , נשמח לקרוא , דברים מרגשים שאתם חושבים שיעשו לאחרים טוב , שיועילו לכלל הציבור , אנחנו כאן כדי לקרוא ולפרסם ולגדל את שמו של ה' יתברך.







.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום! נגיד ויש בנאדם והוא לא מאמין בה', ככה חינכו אותו, הוא בטוח שהוא לא קיים, אבל הוא בנאדם מדהים, הוא דואג למשפחתו, הוא מנומס, אכפת לו מכולם, הוא תורם לילדים נזקקים והוא בנאדם נשמה. אז ה' יעניש אותו? ה' יתברך כועס עליו?אשמח עם תענה לי..

תשובה:
אם הוא באמת לא יודע שום דבר, לא יודע מה זה סוכות, מה זה פסח? מה זה יום כיפור אז באמת לא ידונו אותו ככל האדם, אבל עשויים לדון אותו ולשאול אותו מדוע לא שאל ולא חקר, האם לא היה נראה לו מוזר שכולם יושבים בתוך סוכה? שכולם אוכלים מצה? שכולם צמים בכיפור? על זה עשויים לדון אותו! ה' יודע יצר מחשבות לב האדם, בדור שלנו יש כל כך הרבה אינפורמציה שאני בטוח שאין בית שלא יודע מהם החגים ומדוע חוגגים אותם? אם פלאפון פשוט אף אחד לא מאמין שנוצר מאליו והכפתורים מעידים שמישהו תכנן אותו בצורה כזאת שילחצו על אותם כפתורים, על אחת כמה וכמה עולם שלם עם צמחייה בעלי חיים וחכמה אדירה, תינוק ומבנה גוף האדם, שמים וארץ וכל היסודות, את כל זה אי אפשר לברוא ברגע, חייבים להבין שיש כאן יוצר נפלא, אז אדם שמשוכנע שאין בורא, צריך להיות ממש חסר אינטלגנציה או פשוט בור ! לכןקשה לי לקבל את העובדה שמדובר באדם מוסרי שדואג למשפחתו ואכפת לו כל כך מאחרים אבל מהעולם שלו ומתכלית הבריאה לא אכפת לו והוא אפילו לא טורח לברר כיצד קרו הדברים או מדוע נוהגים בכל מיני מנהגים כגון: סוכה, מצה, כיפור וכו'... אני חושב שאין דברים כאלה ואם יש אז כדאי שאותם אנשים יתחילו לפקוח עיניים. בשמים יודעים מי יודע בוחר להתעלם ומי מנסה לברר וללמוד ! מקווה שהועלתי.. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד,מדוע אומרים כי הרהורי עבירה חמורים יותר מהעבירה עצמה? אם העבירה נעשתה היא נעשתה ואם מהרהרים ומתגברים על היצר זה גדול פי כמה לא? אשמח לקבל תשובה. קיבלת את כל הברכות הטובות כאן מהאנשים שנכנסים לאתר,אז כל שיש לי לומר ולאחל שהקב"ה יברך אתכם בכל הברכות הטובות אשר כתובות בתורה.בשורות טובות.

תשובה:
אחותי היקרה, מצד אחד את צודקת מצד שני תמונה קטנה עשויה להזיק שנים רבות !
עבירה פיזית לא לוקחת הרבה זמן - זה פוגם בגוף ובנפש אבל זה נגמר מהר יחסית.
הרהורי עבירה זה משהו שעשוי להימשך שניות , דקות , שעות , או שנים רבות לצערנו
לכן חייב כל אדם לקדש את עצמו ולשמור את העיניים שלו כדי לא להרהר בעבירה.

כבר גילו לנו חכמים:
א) עין רואה - עיניים                  
ב) לב חומד - לב
ג) כלי המעשה גומרים - רגליים

באופן כללי: העין והלב הם שני סרסורי עבירה וחשוב יותר לשמור על העין בקדושה כי אם לא נפגום בעיניים ובלב לעולם לא נבוא לידי עבירה ולכן בהם ראוי לכל בעל נפש להחמיר חומרה יתירה על עצמו ולא להכניס לביתו את המכשירים הטמאים של המדיה

דוד המלך עליו השלום גילה את סוד הדבר בתהילים:      
א) הדריכני בנתיב מצוותיך - רגליים
ב) הט לבי אל עדותיך - לב
ג) העבר עיני מראות שווא - עיניים

כבר שאל רבי יוסף קארו: "מדוע הקדים דוד המלך את עניין ההליכה , ללב ולעיניים?"
אלא שהתפלל דוד המלך עליו השלום לה' יתברך ואמר:
אם העיניים כבר פגמו וראו והלב חמד , לפחות שהרגליים לא יסורו לדבר עבירה.
אם העיניים פגמו והלב עדיין לא חמד , אנא ממך ה' תציל את לבי שלא יסור מדרכך
אם העיניים עדיין לא פגמו , אנא ה' העבר עיני מראות שווא.

וכן אמר ר' יהודה בן תימא: הוי עז כנמר...
קל כנשר - עיניים (היה קל להסיר את עיניך מראות ברע)
רץ כצבי - רגליים (ריצה ברגליים)
גיבור כארי - לב (גבורת הלב)

לסיכום: הרהורי עבירה קשים מעבירה ולכן על כל אדם לעשות מעקה לגגו , הגג שלנו היא הנשמה השוכנת בראש האדם וכשם שלגג צריך לעשות מעקה גם להרהורים חייב כל אדם לעשות מעקה , ומהו המעקה שעושים לנשמה? ניצלים מהרהורי עבירה , שכן גילו לנו חכמים שמעקה זה ראשי תיבות שלא כסדר של המילים: הרהורי עבירה קשים מעבירה. לקריאת תגובה נוספת מורחבת בנושא לחצו כאן: "הרהורי עבירה"








שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רביד הריבים עם אמא לא מפסיקים, אני מרגישה כ"כ רע. אנחנו כל יום רבות, אני מקללת אותה וגם לפעמים מרביצה לה חזרה.. אני צועקת וצורחת קשה לי מאוד בכיבוד הורים! מה אני יכולה לעשות ? ואיך אני יכולה לכפר על מה שעשיתי כבר? אני מרגישה רע ורוצה שהיא תסלח ושהשם יסלח. אני מרגישה רע אני חייבת לעשות משהו עם זה!

תשובה:
בחיים שלך אל תעיזי להרים יד על ההורים שלך, זו עבירה שהתיקון שלה קשה מאוד, אל תעיזי לעשות זאת גם אם היא תאיים עליך ותזרוק עליך כיסאות, אל תגיעי למצב שאת מרימה על אמא שלך ידיים, דעי לך אחות יקרה למרות הניסיונות הקשים יש דברים שפשוט אסור לעשות ! חוק בל יעבור ! כתוב בתורה: "וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת... וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת". עונשו של המקלל חמור יותר מעונשו של המכה, שהקללה מצויה יותר ויש צורך להזהיר עליה יותר, שהרי ידוע שמקלל אביו ואמו עונשו "סקילה" (זורקים עליו אבנים עד שמת) ועונשו של מכה אביו ואמו בחנק. "אביו ואמו קלל דמיו בו" לא רק שאסור לקלל את אבא, אפילו לומר את השם שלו בפניו אסור, יש אנשים שמעולם לא קראו להורים שלהם בשמם הפרטי, שלא לדבר על קללה או הכאה. מי שמקללאת אביו ואמו הוא בבחינת מנודה בשמיים ואין הקב"ה יכול לדור עמו.
שהרי בזמן שאדם מקלל אביו ואמו ומכה אותם, זה כאילו הקבה כופף את רגליו תחת
כסא הכבוד ואומר : אני השויתי כבודי לכבוד אב ואם ואילו הייתי אצל בן כזה כך היה עושה לי! לסיכום: כאשר אדם לא מסתדר עם אבא ואמא ומבזה אותם אומר ה' יתברך "טוב עשיתי שלא השרתי שכינתי בבית זה" אבל כאשר אדם מכבד את אביו ואמו ה' ישר משרה שכינתו בבית זה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רציתי לשאול שאלה שמטרידה אותי אני נשואה 4 שנים ללא ילדים אני שומרת טהרת המשפחה ושבת לאחרונה ממש נכנסתי לדיכאון מזה וחברה הציעה לי ללכת לקבל ברכה מרב מסוים שלא הכרתי אותו לפני. הרב בירך אותי ואמר לי שאני צריכה קמע לפריון שעולה 350 שח ולהשים אותו מתחת למזרון. לא קניתי אותו כי לא היה לי כסף שחזרתי הבית בעלי אמר לי שאסור לקנות קמעות ושהיום בדורנו אין דבר כזה ושלא כל אחד יכול לכתוב קמעות. רציתי לדעת מה לעשות אני מצד אחד רוצה לקנות מצד שני הבנתי שאסור האם זה נכון? מה לעשות?

תשובה:
 שלום יהודיה יקרה.

אני שמעתי על כבוד הרב, אבל ממש באופן כללי, לא ידוע לי ממש אם הוא מורשה לכתוב קמיעות או לא.
אבל מה שכן שמעתי מהרבה רבנים שהיום אין אף אחד שבקיא בכתיבת קמיעות, ומי שהיה כביכול ידוע כבקיא זה הרב כדורי עליו השלום.

בכל מקרה, שמתי לב שהיום בהרבה מקומות שמוכרים קמיע מסויים, זה לא באמת קמיע כמשמעו, אלא סגולה מסויימת שכתובה בספרים. כמו למשל יש סגולה  מאחד הצדיקים הגדולים לקחת צואה של שפן ולשפוך עליה כספית(כמו של המד חום) ולקשור על הבטן עד שבעזרת השם נפקדים.

בכל מקרה, אני הייתי ממליץ לעשות קודם כל השתדלות רוחנית, זאת אומרת קודם כל להוריד מעלייך כל קיטרוג משמיים, שזה אומר ללכת עם חצאיות צנועות(שלא רואים את הברך בכלל), לשים כיסוי ראש מלא(מסיר את רוב הקיטרוגים בבית) ולאכול מאכלים בכשרות מהודרת.

בנוסף יהיה מחזק אם הבעל יקח על עצמו שיעור אחד בשבוע לפחות, ואם יש לו אז יוסיף עוד חצי שעה לימוד תורה בכל יום.

אחרי שקיבלתם על עצמכם כל זה, הייתי ממליץ לכם ללכת לאחד הצדיקים שבדור שרואים את שורש נשמתם של כל יהודי שבא אליהם.
צדיק אמיתי ואוהב ישראל לא לוקח כסף על ביקור או ברכה.
כמובן שרק בעלך יוכל ללכת לצדיק.
תגידו לו שאתם מחכים כבר 4 שנים ואין ילדים, ואתם שואלים מה לעשות בשביל לזכות לזרע בר קיימא.

אני התלבטתי הרבה אם לספר לך מה אני עברתי בחיי, אבל החלטתי לבסוף לספר חלק קטן ממה שעברתי בשביל שתוכלי להתחזק מזה ויהיה בזה קידוש השם.

בוא נתחיל מזה שאני הייתי בעולם החילוני.... בלי לפרט יותר מידי, הייתה לי חברה כמה שנים טובות.
אחרי שנתיים של חברות, קרה מקרה מוזר שבאתי לסדר ללקוח חדש את המחשב(הייתי טכנאי מחשבים), והוא התחיל לשאול שאלות על תפילין וכדומה, ובקיצור, הוא החזיר אותי בתשובה אחרי תקופה לא קצרה.

במשך הזמן התחזקתי והצלחתי למשוך גם את החברה שלי לזה למרות התנגדות הוריה.

אחרי 4 וחצי שנות חברות התחתנו בשעה טובה, ונכנסו למערבולת הלחץ של להביא ילדים לעולם כמו שאת נמצאת בה היום....

עברו 3 וחצי שנים, עם בכי וצער על שהשם סגר את רחמה של אישתי.
במשך השנים הללו, החבר שהחזיר אותי בתשובה היה לוקח אותי לרב יורם אברג'יל בנתיבות והייתי מבקש מהרב ברכה לילדים, והוא היה מברך....

אחרי 3 וחצי שנים בערך, נסענו שוב לרב לפנות בוקר. הפעם החבר שלי אמר לי לא לבקש ברכה מהרב, אלא לשאול אותו באופן ישיר: מתיי יהיה לי ילדים?!?!?!?
הפעם עזרתי אומץ ושאלתי את הרב....  התשובה הייתה מפתיעה למדיי, הרב שם יד על ראשי ואמר: בעוד 3 חודשים אישתך תיפקד.....  אני כמובן קפאתי במקומי, והרב אמר לי לענות אמן... אני מהלחץ עניתי כמה אמנים.....

ידוע אצלינו שהצדיק גוזר, הקדוש ברוך הוא מקיים.
בקיצור חזרתי הבייתה, וכל היום היה מציק לי למה הרב אמר 3 חודשים? למה לא חודשיים? או חודש? או חצי שנה???

תאמינו או לא, ניגשתי אל הלוח שנה, בדקתי מה בדיוק יש עוד שלושה חודשים, התחלתי לעשות חישובים ופתאום ראיתי את התוצאות וכמעט שנפלתי מהרגליים!!! 
תקשיבו טוב, אותם 4 וחצי שנים שהייתי עם אישתי באיסור לפני החתונה, הייתי צריך לחכות את אותם 4 וחצי שנים אחרי החתונה בשביל לתקן זאת עד הלידה של אישתי!!!!

כמובן שגזירת הרב התקיימה, וברוך השם זכינו בבת מקסימה,
ולאחריה עוד בת מתוקה ובעזרת השם יהי רצון שיבואו עוד.

ועכשיו, אחרי שאני שומע את השיעורים של מורי ורבי הרב יורם אברג'יל, שבהם הוא אומר זאת במפורש, שמי שעושה מעשים לא טהורים עם נשים לפני החתונה, שידע שהוא יהיה חייב לשלם חזרה את המחיר, אם זה בעיקובים בהריון, אם זה בהפלות לא עלינו, בעיות רפואיות וכו...  רק אחרי שאתה מרגיש את זה על הבשר שלך, אתה יכול להבין איך הדברים ממש נכונים, ולא סתם איומים והפחדות.

אני בטוח שאחרי שקראתם ממש בקצרה מה עברתי עד שזכיתי לבנות הללו, תבינו כמה חמור זה למי שיש לו חברה לפני החתונה(גם אם הוא דתי), אם הוא כל כך חס על חייו ורוצה לחסוך ייסורים מעליו, שיעשה מעשה מחר בבוקר ויפסיק קשר לא קשר. אותו דבר גם לנשים, תחסכו דמעות ותמנעו מהדברים הלא טהורים הללו, תוליכו את הקשר לכיוון טהור, תקבעו חתונה בזמן קרוב וכך הכל יהפוך לכשר ושמח.

שתזכו למצוות ושהשם ישלח לכם זרע קודש בקרוב מאוד.



מאת: אחד מצוות רבניםנט



שלח לחבר קריאה בניפרד